"תדשא הארץ דשא עשב….” (בראשית א, יא)
הגענו לשלב השתילה!
התייחסתי לתשתית, להכנה, למצעים, להשקיה ועכשיו לצמחייה:
מומלץ להתאים צמחים למקום מבחינת כווני שמש וצל.
להתייחס לסביבה – לא נשתול צמחים גבוהים אם יש נוף או מראה מעניין.
נשתדל להתאים צמחים למקום הגאוגרפי.
צמחים למקומות קרים ויבשים.
כדאי להשתמש בצמחים שמתאימים לכאן!
אנחנו לא בברזיל ולא באיי סיישל או באלפים בשוויץ. יש מבחר מרהיב שמתאים למזרח הים התיכון.
אם נרצה עצי פרי, כדאי לבדוק האם העצים מתאימים למקום. לא נשתול דבדבן בתל אביב… או מנגו בחרמון…
כדאי ללמוד ולשאול מה מתאים ולהיכן.
עצים:
העץ הוא המרכז בגן, כדאי שהעץ לא יהיה צמוד לבית.
צריך לבחור עצים שיתאימו מבחינת פרופורציה לבית ולגן.
צריך לוודא שאין אלרגיות לעץ או צמח בקרב דיירי הבית.
לוודא שהעץ לא יהיה נזק מבחינת נוף ו/או שורשים.
עצי פרי צריכים מרווח בין עץ לעץ (מומלץ 3-4 מטר בין עץ אחד לשני)
צפיפות תגרום לצל רב, תחרות בין עצים וחוסר שמש וחוסר פרי.
צמחים:
כדאי להתבסס על צמחים עמידים, שיהוו עניין בצבע, בפריחה ובריח.
אחד החושים בגן הוא חוש הריח ויש מגוון גדול של צמחים שנותנים ריח רב.
כדאי לשתול צמחים שלא דורשים טיפול רב, לשתלם במרחקים סבירים למנוע תחרות והצללת יתר.
* קו מנחה – גינה חסכונית, הן בהשקיה והן בטיפול.
מטפסים:
מטפסים הינם אטרקציה, על גדר, סוכה, פרגולה. כדאי לשתול מטפסים שאינם אגריסיביים.
צמחי תבלין
בהחלט כדאי.
בערוגות, לשלב צמחי תבלין גם מבחינת הריח, הטעם וגוון בעלים.
צמחים עונתיים
לא כדאי להגזים. אכן צמחי עונה נותנים צבע רב, אבל הם צריכים להוות אחוז קטן בסך הכל.
לכן, עדיף לשתול צמחים עונתיים במיכלים גדולים, בקערות ומוקדים מתאימים בגן.
דשא:
דשא, זללן מים רציני וגם גורם משעבד מבחינת תחזוקה.
כדאי לבחור מוקד מצומצם בגן לדשא,לא להגזים. דשא רב ינפח מאד את חשבון המים וגם את הוצאות ההחזקה. כמובן יש להתאים את הדשא לגן שיתבגר, אם הגן יהיה מוצל אזי שצריך להתאים את הדשא לגן מוצל ולהיפך. חשיבה נכונה תמנע אכזבה מאוחרת.
מומלץ בכל פה להזמין מתכנן לגן, לקבל תכנית מפורטת, להעלות את הרצונות והחלומות ולהגיע לגן העדן הפרטי והאישי של כל אחד ואחד….
ב"צמד" יש גם את התכנון, גם המעקב וגם הביצוע…
בהצלחה ירוקה….
